הבלוג פרי מוחם הקודח של אנשי נטקראפט
על שימושיות, עיצוב, טכנולוגיה וכל הדברים המעניינים באמת

api-netcraft-map

בכל מספר חודשים עומדת תעשיית האינטרנט מאחורי מילה או מושג המתיימרים להשפיע על עתיד התעשייה כולה. תופעה שאני אוהב לכנות – "אפקט הבאזזוורד" (מילת הבאזז). מילת באזז היא נועדה לעשות רעש תקשורתי (באזז). זהו עיקר יעודה והמרכיב הראשי על פיו תשפט מידת הצלחתה. ברוב המקרים, היא לא תחדש לכם יותר מידי אלא דווקא תשווק דבר שכבר קיים באיזו שהיא צורה. אריזה חדשה אם תרצו. בעולם האמיתי – לא כל מילות הבאזז שורדות. ואלו שכן לא תמיד מצליחות לממש את ההבטחה שלהן. לעיתים קרובות מידי, העתיד המזהיר לו הן מייחלות מתרסק לנוכח המציאות.
היכן, אפוא, עומדת מילת הבאזז התורנית, API, בסקאלה של מימוש ההבטחה? אם לשפוט ע"פ הפופולריות הנוכחית של ה-API, נראה כי ההבטחה כבר מומשה ומילת הבאזז עברה לפאזה הבאה שלה – תופעה מתפשטת. וממש כמו AJAX לפניה (הטכנולוגיה, לא נוזל הניקוי) היא עושה חיל ומשנה את כללי המשחק. אז מה זה בעצם API?

האינטרנט ,כמו הרבה תחומים אחרים, מתפתח כל הזמן. כחלק מתהליך "אבולוציוני", אתרי האינטרנט המוכרים והוותיקים מפנים מקומם לדור הבא של האתרים – "שרותי אינטרנט", הלא הם אפליקציות web מתקדמות, ממוקדות משתמשים וקהילות שאפילו יכולות לדבר אחת עם השנייה.  API או בשמו המלא Application Programming Interface הוא חבילה של קוד מוכן ולא פולשני (פקודות, פונקציות, פרוצדרות) שנבנה במיוחד כדי שגורמים חיצוניים ברחבי האינטרנט יוכלו "לדבר" עם האפליקציה (=אתר האינטרנט) ולהרחיב בקלות את השרות שהיא מציעה. באמצעות ה-API האינטגרציה מול האתר נעשית בצורה קלה מהירה ויעילה יותר. קל יותר להסביר את המושג של API באמצעות דוגמא. נניח שהייתי רוצה לפתוח מחר מדריך מסעדות שיציג את המסעדות במפה מבוססת צילומי לווין. הממ…בעיה, כמה מתקציב האתר כדאי לי להקצות לבניית לויין, שיגורו לחלל ורכישת כמות פילם מספקת? ציניות בצד, בניית קומפוננט מפה הינה משימה שצורכת לא מעט זמן וכסף. רוב הסיכויים שהתוצר לא ידמה לזה של גוגל מאחר והתקציב שלהם טיפה גדול יותר. לעומת זאת, מאחר ויש לאתר המפות של גוגל API אני אוכל לנצל את פלטפורמת המפה שלהם למדריך שלי. מה שנקרא בעגה המקצועית MASHUP. ככל שה-API מקיף וגמיש יותר כך השליטה והאינטגרציה ביני לבינם תהא טובה יותר. השוק כל כך תחרותי שחברות רבות משקיעות כסף רב בבנייה ובשדרוג ה-API שלהם על מנת שיהיה יותר קל לשימוש. מתוך כוונה ש-API טוב יותר יזכה ליותר תשומת לב. מה שאומר שיותר MASHUP-ים שלו יצוצו באינטרנט ויותר אנשים יחשפו אליו.

אז למי יש אינטרס ליצור API? לי, לך, לכולם. ראשית, כל אתר בתפיסה העסקית שלו רוצה להרוויח. בשביל לעשות את זה, צריך להתרחב לכמה שיותר משתמשים. MASHUP מצליח יעשה עבודה טובה יותר מכל פרסומת. שנית, כל גולש היה רוצה להשפיע על חווית המשתמש שלו ולשפר אותה. API נותן לגולשים (לפחות לאלו בעלי ידע תכנותי בסיסי) את האפשרות לקחת את האתר לכיוונים שיוצריו אפילו לא חשבו עליהם. בין אם זה להוסיף פיצ'רים שלדעתם נדרשים או עבור מטרה שונה לגמרי מזו שיועדה לשרות המקורי. לדוגמא, מישהו לקח את פליקר ועשה ממנו משחק זכרון. משהו אחר שלב בין אמזון ל-last.fm ובנה שרות שיגלה לך מוזיקה חדשה. וכן הלאה וכן הלאה. האפשרות לתת לאחרים  "לעצב" את השרות כראות עיניהם מבטיח יתרון על שירותים דומים בשוק. הדוגמא הכי טובה לכך זה הרשת החברתית של facebook. מיום השקת ה-API שלהם נוצרו אלפי אפליקציות. אפילו אתרים פופלריים כמו last.fm משקיעים כסף וזמן בהטמעה של השרותים שלהם לתוך הרשת של facebook באמצעות ה-API שלהם. עם 35 מיליון משתמשים קיימים ב-facebook אני לא מאשים אותם. הרבה שירותים שלא הצליחו כאתרים עצמאיים עלולים לזכות בהצלחה בתוך ה"חממה הקהילתית" של אתרים כמו facebook, וללא ספק יהיו גם אתרים שיוולדו כהרחבות API לשרותים אחרים – יצליחו ויהפכו עצמאיים. היתכן שזהו web3.0 שהתגנב מבלי ששמנו לב? ימים יגידו.

API הוא הרבה מעבר למילת באזז. API זה המפתח שפותח את השערים שהיו עד כה נעולים. השערים למה שאנחנו באמת רוצים – מידע. ליתר דיוק שיתוף מידע. כי ברגע שהמידע כל כך נגיש – השמיים הם הגבול. כמו שרמזתי בהתחלה, ה-API אינו דבר חדש, הוא היה קיים בצורות שונות שנים רבות. רק לאחרונה הוא זכה לכבוד ולתשומת הלב שכל כך מגיעים לו. בעבר, אם רצית להשתמש בשרות אחר במקרה הטוב היית מעביר לו פרמטרים כמו במקרה zoomap (עיר\רחוב\מספר). במקרה הרע, חילוץ נתונים היה מתבצע בשיטות מלוכלכות באמצעות פארסרים עד לבידוד המידע הדרוש או פתרונות תוכנה אחרים כמו שיתוף מסדי נתונים, מה שכמובן הקשה על שיתוף הפעולה והגביל את הפוטנציאל של רשת מחוברת אמיתית – לא עוד! כיום, הגישה משתנה וצריכת המידע מתבצעת בצורה "טהורה" באמצעות XML-ים, RSS-ים וכד'. ה-API הוא רק נדבך נוסף לכך. אך נדבך חשוב שמוסיף גם אינטראקציה עם נתונים. ללא ספק, מהפך לטובת המשתמשים. כיום, כבר ישנם אתרי אינטרנט שמשלבים בתוכם מספר API-ים של אתרים אחרים. בעתיד הרחוק, אני משער, לכל המוצרים בבית יהיה API משלהם וכולם ידברו אחד עם השני. מה שמגדיל את הסיכוי שהם ינסו להרוג אותנו. אבל היי…זהו מחיר הקידמה.

קישורים לסיום:
ה-MASHUP האהוב עליי – פליקר ליץ' שמשתמש בAPI של פליקר בשביל להציג כ-200 תמונות בכל עמוד. מעולם לא היה קל יותר לאתר תמונה.
הדוגמא שהבאתי עם המפות איננה מקרית כלל…היא רק קצה הקרחון של תופעת ה-MASHUP-ים מבוססי המפות.



2 תגובות לפוסט ”עלייתו ועלייתו של הAPI“

  1. אחלה כתבה.
    חסר לי ההמשך – הצד הטכני, איך בפועל מתממשקים. דוגמאות קוד וכו…
    האם זה מוגבל לשפות תכנות? PHP ? ..
    אני לא מבקר קבוע, אבל אם מתפרסם עוד משהו בנושא, אשמח להתעדכן במייל.
    תודה

  2. סוף סוף אפשר ניתן מזה API!!

לכתוב תגובה

(חובה לפחות לרשום שם!!!)

(...אף אחד לא יראה את זה)

(תפרסם/י את עצמך! שידעו מאיפה את/ה!)