עולם הליסינג הדינמי הפגיש אותי עם שני רכבים בעלי לוח שעונים חדשני. למרות שתעשיית הרכב הינה תעשיה שמרנית ביסודה, סביבת הנהג ללא ספק משתנה באופן מהיר. יצרני הרכב מגיבים מהר לעולם הדיגטלי בו אנו חיים ולשימוש ההולך וגובר שלנו בקבלת אינפורמציה דרך מסך, ולא חוששים מניסיונות להתאים את סביבת הנהג להתנהגויות אשר מוכרות לנו יותר מעולם הגאדג'טים שמחוץ לרכב.

Honda civic ו- Citroen C4 מציגות לוח שעונים חדשני ודיגיטלי, אך לא בהכרח נוח ובטוח יותר.
ההבדל המהותי בין תצוגה דיגיטלית לתצוגה אנאלוגית הוא באופן הצגת המידע.
תצוגה דיגיטלית מציגה מידע מדויק (Precise information).
תצוגה אנאלוגית מציגה מידע כמעט מדויק (Approximate information).
כאשר אנו נוהגים אנו לא חייבים לדעת את המהירות המדוייקת בה אנו נוסעים. אנו רוצים לדעת האם אנו נוהגים לאט, בטווח הרצוי או אולי מהר מידי. מבט מהיר לכיוון מד מהירות אנלוגי יכול לספק לנהג את המידע לגבי זוית המחוג ועל-פיה הוא יכול לקבל הערכה לגבי מהירות הנסיעה.
מבט מהיר לעבר מד מהירות דיגיטלי מצריך מהנהג לבצע יותר אינטרפטציות של המידע. זיהוי הספרות עצמן 96 או 103 אינו מספיק לנהג, הוא צריך להעריך לאחר מכן האם זו מהירות גבוהה מידי. התהליך כמובן אינו ארוך והוא מוערך בכ-500ms, אך במהירות של 100 קמ"ש – כל מילי שניה חשובה.
חשוב לזכור שהיום רוב הנתונים שאנו נתקלים בהם הינם דיגטלים. מהשעה בטלפון הסלולרי ובמחשב שלנו, דרך הזמן שאנו קובעים לחימום האוכל שלנו במיקרוגל ועד לעוצמת שמע בסטריאו, אך בשביל להטמיע תצוגה דיגיטלית ברכב יש להתחשב בשדה ראיה וקוגניציה.

תצוגה דיגיטלית היתה מאד אופנתית בשנות השמונים עם פריחת שעוני ה-Casio והיא השפיעה גם על עולם הרכב. יצרני רכב אמריקאים אשר ידועים בחיבתם לפינוקים כמו חלונות חשמליים ומושבים מחוממים, שילבו תצוגה זו במספר רכבים מאמצע שנות השמונים Chevrolet Cavalier ועד תחילת שנות התשעים. בתקופה זו כבר היה ברור שתצוגה דיגיטלית היא הרבה פחות נוחה לקבלת מידע מהיר, דבר שהתבטא גם בירידה משמעותית בפופלריות של השעונים הדיגטלים.

בהונדה לקחו החלטה נכונה וקירבו את מד המהירות לשדה הראיה של הנהג, אך השימוש במד דיגיטלי הפך את המידע לפחות קריא.

הונדה סיביק

לפי קונספט הנקרא Useful Field of View, ככל שהמשימה המרכזית של המשתמש מצריכה ריכוז גבוה יותר, ונהיגה היא ללא ספק משימה המצריכה ריכוז רב, הראיה הפריפריילית (Peripheral Vision) נפגעת ואנו פחות מבחינים ושמים לב לאובייקטים וארועים המתרחשים בשטח הפריפריילי. לפי הבנה זו של שדה הראיה של הנהג ביחס למשימה שהוא מבצע לא ברור כיצד סיטרואן בחרו למקם את מד המהירות ממש מחוץ לשדה הראיה של הנהג ובנוסף להשתמש בתצוגה דיגיטלית.

סיטרואן C4

בהונדה חשבו כיצד ניתן לקרב את מד המהירות לשדה הראיה של הנהג ואחת ההשערות לגבי הבחירה שלהם להשתמש בצג דיגיטלי היא שהוא קטן יותר ואיפשר להם להעלות אותו גבוה יותר ולקרב אותו לשדה הראיה של הנהג. בזמן שבסיטרואן נראה שחשבו כיצד אפשר להקשות באופן הרב ביותר על הנהג.

נושא נוסף שעולה מסביבת הנהג החדשה ששני רכבים אילו מציגים הוא הררכיית המידע והפרדת המידע. בזמן שרוב הרכבים משתמשים במקום אחד להציג את כל החיוויים בשני רכבים אלו יש שלושה מקומות בהם הנתונים מוצגים.
בסיביק החליטו שחום המנוע וכמות הדלק הם חשובים מאד ושילבו אותם בצג העליון. מה שהשאיר את שאר החיוויים כמו סיבובי מנוע (שלא מוצגים בכל רכב), אורות, איתות, בלם יד והילוך במיקומם המסורתי מאחורי גלגל הרכב. פה עולה השאלה מה הנתונים החשובים ביותר לנהג בזמן הנהיגה וגם אילו נתונים הינם נתונים אשר בשליטת הנהג כמו ההילוך ובלם היד.

ב-C4 ההחלטות ממשיכות להיות קצת תמוהות. מד הסל"ד נישאר במיקומו המסורתי, מאחורי גלגל ההגה, אך הנוריות המציגות אינפורמציה לגבי איתות ומצב האורות ממוקמות על גלגל ההגה עצמו. פעולת האיתות והפעלת האורות אינה מתבצעת מגלגל ההגה דבר שהיה יכול להסביר באיזה שהוא אופן את הבחירה התמוהה למקם אינפורמציה זו על גלגל ההגה. מיקום זה יוצר הפרדת מידע נוספת אשר בדרך כלל היא החלטה נכונה, אך לא כאשר המשתמש רוצה לקבל מידע רב בזמן מינימלי כאשר הוא נמצא ב-100 קמ"ש ולכן יש לבצע את הפרדת המידע בצורה גרפית ולא על-ידי מיקום. אינפורמציה חשובה כמו חום המנוע ומד הדלק נדדה עם מד המהירות לצג שבמרכז הרכב כנראה מאותן הסיבות שהנחו את מהנדסי ומעצבי סיטרואן למקם את מד המהירות שם.

הרצון להיות חדשני ושונה בדרך כלל גורר סיכונים והחלטות שאין לגביהן נתוני שימוש, בדיקות וניתוחים של שנים רבות ולכן סביר להניח שבהונדה וסיטרואן ילמדו רבות מסביבת הנהג החדשנית שתכננו ובדגם הבא נקווה לראות סביבת נהג המשלבת בצורה טובה יותר תצוגה דיגיטלית ומסכי מידע.

רכב שכן מיישם חלק מהנושאים שהזכרתי הוא ה-C6 של סיטרואן שבו עשו שימוש בטכנולוגיה HUD (head-up display) הלקוחה מעולם התעופה הצבאית. טכנולוגיה זו המאפשרת "הקרנת" נתונים באזור שדה הראיה של המשתמש ללא הפרעה פותרת את אחת הבעיות האקוטיות ביותר בזמן הנהיגה.

סיטרואן C6

מה שכן התפתח מהצג הדיגיטלי הוא סרטונים רבים בהם המהירת מתועדת. אל תנסו את זה בבית

הפוסט הזה נכתב ביום יום ראשון, 24 באוגוסט 2008, בשעה 1:41 pm, והוא שייך לנושא כללי, עיצוב מונחה משתמש, שימושיות. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏